עני נ' טריד אין מרכז הרכב בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה לפיצויים בגין הפרת חוזה לרכישת רכב.

לטענת התובע, הוא הגיע למגרש מכוניות שבבעלות הנתבעת, ביום 30.6.11 וביקש לרכוש רכב מסוג פורד מונדיאו [להלן: "הרכב"]. הוא חתם על הסכם מכר, אלא שהעסקה לא כללה העברת בעלות מיידית אלא התחייבות של הנתבעת להעביר את הרכב טסט עד לתאריך 14.7.11, וכן לבצע תיקונים ברכב, וכן לאפשר לתובע לקחת את הרכב לבדיקה.

לטענת התובע, ההתקשרות בוצעה ביום חמישי (30.6.11) אך לאחר מכן חיכו עד שתאושר העסקה על ידי הגוף המממן [חברת פמה), וזו אושרה עקרונית, כך לטענת התובע, רק ביום 4.7.11.

התובע טוען כי כאשר רצה לקחת את הרכב לבדיקה, לאחר שאושר לו המימון לרכישת הרכב, התחרטה הנתבעת וסירבה למכור לו את הרכב. לטענתו, הרכב נמכר לאדם אחר במחיר טוב יותר.

התובעת מכחישה את תוקפו של ההסכם, ולטענתה התובע לא שילם את המקדמה ולא הגיע להמשיך בעסקה, למרות הפצרותיה בו, ועל כן ביטלה למעשה את ההסכם ומכרה את הרכב לאחר.

מטעם הנתבע התייצב לדיון מר יוסף מדר, שכבר אינו עובד אצל הנתבעת, אולם הוא שערך את הסכם המכר ביום 30.6.11. מר מדר העיד כי כאשר התובע פנה אליו (התובע כבר רכש בעבר רכב במגרש הנתבעת) סיפר לו על הרכב ואמר לו להגיע לראותו, תוך שהוא מציין כי יש אדם אחר שאף הוא מעוניין לרכוש את הרכב. התובע הגיע באותו יום לקראת שעת הסגירה, ראה את הרכב ונערך הסכם המכר. כאשר התבקש התובע להפקיד את המקדמה המצויינת בהסכם המכר, טען שאין לו כסף, ואז סוכם בינו לבין מר מדר שתשלום המקדמה יבוצע למחרת בבוקר. כשראה מר מדר שהתובע לא מגיע למחרת, התקשר אליו אלא שאז אמר לו התובע שלפני שהוא לוקח את הרכב לבדיקה עליו לוודא שהרכב היה בליסינג מימוני ולא תפעולי. הבעלים של הנתבעת סירב להתחייב למתן מסמך שכזה, ומר מדר התקשר לתובע וסיפר לו שיש עוד קונה שאם לא יגיע לשלם את המקדמה ולסגור את העסקה יתכן והרכב ימכר לאדם אחר. לטענת מר מדר, אמר לו התובע שאם ימכור את הרכב לאחר הוא יתבע אותו.

הנתבעת לא מכחישה שמכרה את הרכב בסופו של דבר, לאדם אחר, אך לטענתה היה זאת כיוון שהתובע לא התייצב לסגור את העסקה ולא שילם את המקדמה, ואף לא בא לקחת את הרכב לבדיקה.

התובע מכחיש שלא שילם את המקדמה. לטענתו, שילם את המקדמה אלא שכיוון שהיו לקראת סגירה המזכירה כבר הלכה ולכן לא קיבל קבלה. התובע טען שיש בידו הקלטות של השיחות אלא שהוא לא הביאן לבית המשפט.

מר מדר העיד כי הנתבעת לא הגישה כל מסמך לחברת פמה. מנגד, טען התובע כי כן הוגש חומר על ידי הנתבעת לחברת פמה, אך גם מסמכים אלו לא הובאו על ידי התובע לבית המשפט.

שמעתי טיעוני הצדדים וסבורני כי דין התביעה להידחות.

עילת התביעה מבוססת על טענת התובע להפרת חוזה על ידי הנתבעת. לפיכך, עתר התובע לסעדים הכוללים פיצויים של 10% מערך ההסכם, הוצאות מימון וכן עגמת נפש שנגרמה לו.

כלל הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה". על מנת לזכות בסעד המבוקש צריך התובע לשכנע את בית המשפט שהיה חוזה שהופר, כמו גם שהוא זכאי לפיצוי אותו הוא תובע.

בסעיף 6 להסכם המכר נקבע במפורש כי –

"עם חתימת הסכם זה הקונה ישלם למוכר סך של 300 ₪ כמקדמה על חשבון המכונית..." [הדגשה שלי – א.ב.ג.]

אילו היה כתוב "שילם" המשמעות היא שעצם החתימה על ההסכם מהווה ראיה לכאורה לביצוע התשלום. אלא שלא נכתב כך, ובמקום זאת נכתב "ישלם" והמשמעות היא שהתשלום צריך להיות מבוצע מיד לאחר החתימה הפיסית, ותמורתו צריכה להינתן קבלה.

בין גרסות הצדדים העדפתי גרסתו של מר מדר על פני גרסתו של התובע. לא נראה סביר בעיני כי אדם ישלם סכום של 300 ₪ מבלי לקבל קבלה, במיוחד שעה שקבלה זו מוכיחה את זכותו על פי החוזה. בהעדר קבלה, יש לקבל גרסתו של מר מדר לפיה הנתבע אכן לא שילם מאומה ולמעשה סוכם כי ישלם למחרת.

בהליך זה, שומה על התובע לשכנע את בית המשפט, במאזן ההסתברות, כי שילם את המקדמה בפועל. זאת לא עשה. כיוון שסוכם בין הצדדים שהתובע יגיע למחרת לשלם את המקדמה, הרי שהתובע לא הפר את ההסכם עד למחרת. סירובו להגיע למגרש למחרת, הוא שהיווה את הפרת ההסכם על ידי התובע, ובאופן יסודי. האמנתי למר מדר שהתקשר לתובע ואמר לו להגיע להשלים את העסקה אולם התובע סירב לכך. מנגד, התובע לא הצליח להסביר לי מדוע לא הגיע למחרת למגרש.

בעולם זה קניה ומכירת רכב ממגרש, אין המגרש חייב להחזיק רכב עבור אדם מסויים ללא כל תמורה.

בנסיבות אלו, אני קובע, כקביעה עובדתית, שטענת התובע לפיה שילם את המקדמה לא הוכחה, ואני רואה באי תשלום המקדמה על ידי התובע הפרת הסכם המכר באופן אשר היה בו כדי לאפשר לנתבעת למכרו לאחר.